ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
|
2670-10-10
11/10/2012
|
בפני השופט:
עופר נהרי
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
עובדיה שיטרית עו"ד שי גלעד
|
הכרעת דין |
כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי לכשנהג הנאשם בקטנוע בסמוך לשעה 16:00 בתאריך 5.1.10 בדרך השלום בת"א, נהג הוא עפ"י הטענה בקלות ראש, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, לא עצר את נסיעתו לנוכח עצירת רכב פרטי מתוצרת מזדה שנעצר לפני מעבר חציה המצוי במקום כדי לאפשר להולך רגל בן 12 חציה בטוחה במעבר החציה הנ"ל, המשיך בנסיעה ופגע בהולך הרגל הנ"ל לאחר שזה אחרון הספיק כבר לחצות כ-9 מטרים מרוחב הכביש, ולאחר הפגיעה בהולך הרגל החליק הנאשם עם קטנועו ופגע ברכב מתוצרת סובארו שחנה בימין הדרך.
בכתב האישום נטען עוד כי בסמוך למעבר החציה הנ"ל המסומן במקום היו מוצבים גם שני תמרורים ג-7 ("מקום חציה להולכי רגל") וכן נטען כי מעל מעבר החציה היה תלוי בנוסף לכך גם תמרור ג-7 נוסף (שלישי).
עוד נטען בכתב האישום כי בנוסף לשלושת תמרורי ג-7 הנ"ל היו מוצבים במקום גם תמרורי ה-8 מהבהבים המזהירים מפני מעבר חציה להולכי רגל במקום.
עוד נטען לבסוף בכתב האישום כי כתוצאה מהתאונה נחבל הולך הרגל חבלות של ממש וסבל מפגיעת ראש בדמות המטומה סבדורלית בהיקף ההמיספרה השמאלית ( 4 מ"מ), דחיקה קלה של החדר הלטרלי השמאלי ללא סטיה משמעותית של קו האמצע, ידו השמאלית הושמה בגבס בשל חשד לשבר, וכן שנגרם חתך ברגלו שהצריך תפירה.
כן נטען בכתב האישום שגם הנאשם נחבל בגופו וכן ניזוק קטנועו של הנאשם וגם רכב הסובארו החונה.
העבירות שיוחסו לנאשם בכתב האישום הן אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות בבטחה במעבר חציה - בניגוד לתקנה 67(א) לתקנות התעבורה, ונהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש - בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.
בתאריך 29.4.12 - בחלוף כשנה וחצי של דחיות הדיון לבקשות ההגנה - כפר הנאשם בכל המיוחס לו בכתב האישום למעט בנהיגתו במקום ובזמן ולמעט בעצם התרחשותה של תאונת הדרכים.
לנוכח הכפירה נקבע התיק להוכחות ואלה התקיימו ביום 6.9.12.
מטעם התביעה העידו בדיון ההוכחות העדים הבאים:
הגב' לימור יונה (ע.ת. 1) אשר עפ"י הטענה היא אשר נהגה ברכב המזדה הפרטי ועפ"י הנטען עצרה היא לפני מעבר החציה (בנתיב הנסיעה השמאלי) כדי לאפשר לילד לחצות במעבר החציה.
בוחן התנועה המשטרתי מר אלי צמח (ע.ת. 2) אשר במסגרת עדותו הוגשו המסמכים הבאים: דוח פעולה (ת/1), דוח בוחן (ת/2), הודעת נהג תחת אזהרה (ת/3), תרשים (ת/4), ולוח תצלומים (ת/5).
הולך הרגל (הילד אשר נפגע) לא הובא לעדות בפני בית המשפט וזאת לאחר שהועברה ע"י האפוטרופוס שלו בקשה (לה נענתה התביעה) לפטור אותו מעדות וזאת לנוכח כך שמצבו לא מאפשר מתן עדות בשים לב למפורט באותה בקשה (מצויה בתיק ביהמ"ש).
בהסכמה הוגשו עוד מטעם התביעה דוח פעולה שערכה השוטרת נועה שט (סומן ת/6) וכן הודעה שנמסרה ע"י מר יהודה בן אברהם שהינו בעליו של רכב הסובארו שחנה בחניית הנכה השייכת לו ואשר הקטנוע של הנאשם פגע ברכבו לאחר שפגע בילד. (ההודעה סומנה ת/7).
עוד הוגשו (בהסכמת ההגנה) מטעם התביעה התעודות הרפואיות על שם הילד ועל שם הנאשם (סומנו ת/8 ו-ת/9) וכן הודעת הילד שנמסרה בבית החולים (ת/10).
מטעם ההגנה העיד הנאשם (ע.ה. 1).
לבקשת ההגנה ובהסכמת התביעה, הוגש תרשים שערך עורך דינו של הנאשם, עו"ד שי גלעד, ואשר על גביו סימן הנאשם סימונים במהלך עדותו בפני בית המשפט (סומן נ/1).
הצדדים סיכמו בע"פ ולהלן הכרעת הדין:
מצאתי לנכון לקבוע כי בשים לב לעדויות, לראיות ולדין, הוכיחה התביעה כנדרש את כל אשר יוחס לנאשם.
הוכח כי במקום בו עסקינן אכן מצוי מסומן ומתומרר מעבר חציה להולכי רגל.